Genesis | בראשית

Chapter - 8

1

And AlaHaYaM(God) remembered Noah and all the animals that were with him in the Ark, and AlaHaYaM(God) caused a spirit to pass over the earth, and water subsided.
ויזכל אלהימ את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר בתבה ויעבר א;הים רוח על הארץ וישכים :

2

The fountains of the deep and the windows of the heavens were closed, and the rain from heaven was restrained.
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים וּיכלא הגשם מן השמים :

3

The waters then receded from upon the earth, receding continuously, and the waters diminished at the end of a hundred and fifty days.
ויעשבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה ומאת יום :

4

And the Ark came to rest in the seventh [month], on the seventeenth day of the month, upon the mountains of Ararat.
ותנח התבה בחדש השבבעה עשר יום לחדשׁ על הרי אררט :

5

The waters were continuously diminished until the tenth month. In the tenth month on the first day of the month, the tops of the mountains became visible.
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים :

6

And it came to pass at the end of forty days, that Noah opened the window of the Ark which he made.
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה :

7

He sent out the raven, and it kept going and returned until the waters dried from upon the earth.
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ:

8

Then he sent out the dove from him to see whether the waters had subsided from the face of the ground.
וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה :

9

But the dove could not find a resting place for the sole of its foot, and returned to him to the Ark, for the water was upon the surface of all the earth. So he put forth his hand, and took it, and brought it to him to the Ark.
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה :

10

He waited again another seven days, and again sent out the dove from the Ark.
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה :

11

The dove came back to him in the evening - and behold! and olive leaf it had plucked with its bill! And Noah knew that the waters had subsided from upon the earth.
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיח וידע נח כי קלו המים מעל הארץ :

12

Then he waited seven more days and sent the dove forth; and it didn't return to him any more.
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישל את היונה ולא יספה שוב אליו עוד :

13

And it came to pass pass the six hundred and first year, in the first month in the first of the month, the waters dried upon the earth; Noah removed the covering of the Ark and looked - and behold! the surface of the ground had dried.
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה :

14

And in the second month, on the twenty-seventh day of the month, the earth was fully dried.
ובחדש השני בשבה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ :

15

And AlaHaYaM(God) spoke to Noah, saying,
וידבר אלהים אל נח לאמר :

16

Go forth from the Ark: you and your wife, yours sons, and your sons' wives with you.
צא מן התבה אתה ואשתד ובניך ונשי בניך אתך :

17

Every living being that is with you of all flesh, of birds, of animals and all moving things that move on the earth and be fruitful and multiply on the earth.
כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהםה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא כ היצא ק אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ :

18

So Noah went forth, and his sons, his wive, and his sons' wives with him.
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו :

19

Every living being, every creeping thing, and every bird, everything that moves on the earth came out of the Ark by their families.
כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומשׁ על הארץ למשפחריהם וצאו מן התבה :

20

Then Noah built and altar to YaHaWaH and took of every clean animal and of every bird, and offered burnt-offerings on the altar.
ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח :

21

YaHaWaH smelled the pleasing aroma, and YaHaWaH said in his heart:"I will not continue to curse again the ground because of man, since the imagery of man's heart is evil from his youth; nor will I again continue to smite every living being, as I have done."
וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל– לבו לא אספ לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשותי :

22

"Continuously, all the days of the earth, seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, day and night, shall not cease."
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו :