1 Samuel | שמואל

Chapter - 18

1

It was after David finished spending to Saul that Jonathan’s soul became attached to David’s soul and Jonathan loved him as himself.
ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו :

2

Saul conscripted him that day and did not permit him to return to his father’s home.
ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו :

3

Jonathan and David sealed a covenant, since each loved the other like himself.
ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו :

4

And Jonathan took off the robe he was wearing and gave it to David; also his battle garments, down to his sword, his bow, and his belt.
ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו :

5

David went forth, and in whatever Saul would send him to do he would be successful. Saul appointed him over the warriors, and it was good in the eyes of all the people and also in the eyes of Saul’s servants.
ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיבי עבדי שאול :

6

It happened that when the troops came back, when David returned from slaying the Philistines, that the women from all the towns of Israel came out to sing with timbrels to greet King Saul, with cymbals.
ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים :

7

The rejoicing women called out, and said, “Saul has slain his thousands, and David his tens of thousands.”
ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו באלפיו ודוד ברבבתיו :

8

Saul grew very angry, and this matter was disturbing in his eyes. He said, “They have attributed to David ten thousands, while to me they have attributed thousands! He is lacking only the kingship.”
ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה :

9

And Saul eyed David with suspicion from that day on.
ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה :

10

It happened the next day that the spirit of melancholy from AlaHaYaM(God) came upon Saul and he read incoherently in the house. David was playing the harp with his hand as he did every day, and the spear was in Saul’s hand.
ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול :

11

Then Saul hurled the spear, saying to himself, “I will thrust it through David into the wall.” But David eluded him twice.
ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים :

12

Saul feared David, for YaHaWaH was with him, but He had turned away from Saul.
וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר :

13

So Saul removed him from his presence and made him captain of a thousand, and he came and went before the people.
ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם :

14

David was successful in his ways, and YaHaWaH was with him.
ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו :

15

Saul saw that he was very successful, and he was intimidated by him.
וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו :

16

All of Israel and Judah loved David, for he came and went before them.
וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם :

17

Saul said to David, “Here is my older daughter, Merab; I shall give her to you for a wife, but you must be a warrior for me and fight the wars of YaHaWaH.” Saul said to himself. “Let my hand not be against him; let the hand of the Philistines be against him.”
ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים :

18

David said to Saul, “Who and I and what is my life, or my father’s family in Israel that I should become son-in-law to the king?”
ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך :

19

But it happened that when the time came to give Merab daughter of Saul to David, she was given instead to Adriel the Meholathite as a wife.
ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה :

20

But Michal daughter of Saul loved David. They told this to Saul and it proper in his eyes.
ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו :

21

Saul thought, “I will give her to him as she will be a snare to him, and the hand of the Philistines will act against him.” So Saul said to David, ”Through one of my two daughters you will become my son-in-law today.”
ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום :

22

Saul then commanded his servants, “Speak to David in secret, saying, ‘Behold, the king desires you, and all his like you, so become now the king’s son-in-law.’”
ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך :

23

So Saul’s servant spoke these words in David’s ears. And David said, “Is it a trivial matter in your eyes to become a son-in-law to king? I am a poor and simple person!”
וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה :

24

Saul’s servants told him saying, “David spoke these words.”
ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד :

25

Saul said, “So shall you say to David: ‘The King desires no dowry, only one hundred Philistines foreskins to avenge the enemies of the King.’ “Saul intended to have David fall at the hands of the Philistines.
ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול השב להפיל את דוד ביד פלשתים :

26

His servants told these words to David, and the proposal was proper in David’s eyes, to become the King’s son-in-law. The days had not yet expired,
ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים :

27

When David arose and went he and his men, and slew two hundred Philistine men. David brought their foreskins and sent then all to the King in order to become the King’s son-in-law. Then Saul gave him his daughter Michal for a wife.
ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים למלך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה :

28

Saul saw and understood that YaHaWaH was with David, and that Michal, Saul’s daughter, loved him.
וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו :

29

So Saul continued to fear David even more; and Saul harbored enmity towards David all the days.
ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים :

30

The officers of the Philistines would venture forth, and whenever they ventured forth, David was more successful that all the other servants of Saul, and his reputation became very outstanding.
ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד :