Judges | שׁופטים

Chapter - 19

1

And it was that in those days there no king in Israel. It happened that there was a Levite man who dwelled in the foothills of Mount Ephraim. He married a concubine wife from Bethlehem of Judah.
ויהי בימים ההם ומלך אין בושראכ טוגו אוש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילנש מבית לחם יהודה :

2

His concubine deserted him and left him for her father’s house in Bethlehem of Judah, and she remained there for a period of four months.
ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים :

3

Then her husband rose up and went after her to cajole her, to bring her back. His attendent was with him, as well as a pair of donkeys. She brought him into her father’s house; the father of the girl saw him and greeted him gladly.
ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבה ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו :

4

His father-in-law, the father of the girl, detained him, and he stayed with him for three days. They ate and drank and lodged there.
ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם :

5

It happened on the fourth day that they arose early in the morning and he rose up to leave, but the father of the girl said to his son-in-law, “Sustain yourself with some bread and go of the girl said to his son-in-law, “Sustain yourself with some bread and go afterwards.”
ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו :

6

So they both sat and ate together and drank. The father of the girl then said to man, “Please agree to stay overnight, so that your heart will be at ease.”
וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך :

7

The man rose up to leave, but father-in-law pressed him, and he spent the night there once again..”
ויק> חאוש ;ללת יופצר בי כתמי יושב יו;ם שם :

8

He arose early in the morning on the fifth day to go, but the father of girl said, “Sustain yourself now and wait until afternoon,” so the two of them ate.
וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם :

9

When the man rose up to go, he and his concubine and his attendant, his father-in-law, the father of the girl, said to him, “See, now, the sun is waning and is about to set; please stay overnight. Behold, it is the time of the day to set up camp; spent the night here so that your heart will be at ease, and tomorrow you can arise early for your journey and go to your tent.”
ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לוחתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך :

10

But the man would not consent to stay overnight, and he rose up and left, He arrived as far as the opposite site of Jebus, which is Jerusalem; with his are a pair of laden donkeys, and his concubine was with him.
ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ורושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו :

11

They were near Jebus when the sun was very low, so the attendant said to his master, “Come, let us turn into this Jebusite city and spend the night in it.”
הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אכ עור היבוסי הזאת ונלין בה :

12

But his master said to him, “Let us not turn into a city of a foreign people who are not of the Children of Israel. Let us pass on to Gibeah,”
ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה :

13

So he said to his attendant, “Come, let us approach one of the places, and we will spend the night in Gibeah or in Ramah.”
ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה :

14

So they passed Jebus and went on and the sun set upon them near Gibeah of Benjamin.
ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן :

15

They turned there to come and spend the night in Gibeah. He entered and sat in the town square, but no one brought them into a home to spend the night.
ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון :

16

Just then an old man come from his work, from the field, in the evening. The man was from Mount Ephraim, but he was living in Gibeahl the local people are Benjamites.
והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני :

17

When he raised his eyes and saw the traveler in the town square, the old man said, “Where are you headed? From where have you come?”
וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא :

18

He answered him, “We are passing from Bethlehem of Judah to the foothills of Mount Ephraim; I am from there. I went to Bethlehem of Judah, and I am headed from the House of YaHaWaH, And no man is bringing me into his home.
ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה :

19

We even have straw and fodder for our donkeys, and there is even bread and wine for me and your maidservant and the boy wo is with your servants; not a thing is lacking.”
וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר :

20

The old man said, “Peace be with youu! However, all your provisions shall be upon me. Just don’t spend the night in the town square!”
ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן :

21

He brought them to his house and prepared food for the donkeys; they washed their feet and ate and drank.
ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו :

22

As they were feeling merry, behold people of the city, lawless people, surrounded the house, banging on the door, and saying to the old man, the owner of the house, “Send out the man who came to your house, so that we may know him.”
המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו :

23

The man who was the owner of the house went out to them. He said to them, “No, my brothers! Please do not be wicked! Since this man has come to my house, do not do this disgusting thing!
ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת :

24

Here are my virgin daughter and here concubine! I will bring them out and you may molest them and do to them whatever you please. But do not do this disgusting thing to this man!”
הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת :

25

But the men were not willing to listen to him. The man grabbed his combine and thrust her outside to them. They knew her and they molested her all night long until the morning; they sent her away as dawn began to break.
ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילנשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה כעלת השחר :

26

The women arrived towards morning and collapsed at the door of the man’s house, where her master was staying until it was light.
ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור :

27

He master got up in the morning, opened the doors of the house, and left to go on his way, and behold, his concubine wife was fallen at the entrance of the house, with her hands on the threshold!
ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף :

28

He said to her, “Get up, let us go!” but there was no answer. He tool her upon the donkey, and then the man got up and went to his place.
ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו :

29

When he arrived in his house, he took a knife and took hold of his concubine. He sliced her body limb by limb, into twelve pieces, and sent her parts throughout all the borders of Israel.
ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר בתחים וישלחה בכל גבול ישראל :

30

It happened that whoever saw it said, “Such a thing has never happened nor been seen since the day the Children of Israel went up from the Land of Egypt to this day! You must contemplate this, take counsel and speak up!”
והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו :